נוטריקה נ' שידורי אינטרנט בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה נגד הנתבע 2 על הסף.

רקע הדברים

התובע הגיש לבית דין זה תביעה לתשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעים, וסיומה.

במסגרת כתב ההגנה, ביקשו הנתבעים מבית הדין להורות על סילוק התביעה נגד הנתבע 2 על הסף מחמת העדר יריבות והעדר עילה. לטענת הנתבעים, הנתבעת 1 היתה לבדה מעסיקתו של התובע ולא קיימת יריבות בין התובע לבין הנתבע 2, שהינו אחד מבעלי מניותיה של הנתבעת 1 ומנהלה. הנתבעים הוסיפו ועמדו על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה מוגבלת במניות, כפי ביטויו בדין ובהלכה הפסוקה.

במסגרת דיון מוקדם שהתקיים בהליך זה ביום 4.12.2012, חזרו הנתבעים על בקשתם לסילוק התביעה נגד הנתבע 2 על הסף, וביקשו מבית הדין להכריע בה כפלוגתא ראשונה בהליך. בהחלטה שניתנה במעמד הדיון המוקדם, התאפשר לצדדים להשלים טיעוניהם בכתב בבקשה לסילוק על הסף.

טיעוני הצדדים בבקשה

בתגובתו לבקשה לסילוק התביעה נגד הנתבע 2 על הסף טען התובע, כי קיימת בנסיבות העניין הצדקה ליישום דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות וחיובו של הנתבע 2 באופן אישי בתשלומים על פי כתב התביעה. זאת, הואיל והנתבע 2 נוהג בנכסי הנתבעת 1 כבנכסיו שלו, באופן הפוגע בנתבעת 1, ותוך עירוב נכסיה עם נכסי חברה אחרת המצויה בבעלותו. עוד טען התובע, כי הנתבע 2 נוהג בחוסר תום לב כלפי ספקי הנתבעת 1, עובדיה ונושיה, והוא "ידוע כלא משלם סדרתי". הוסיף התובע וטען, כי הנתבע 2 "סגר" באופן בלתי פורמלי את הנתבעת 1 ופעילותה, מבלי לפרוע את חובותיה כלפי עובדיה. לטעמו, די באלה על מנת להצדיק את הרמת מסך ההתאגדות וחיובו של הנתבע 2 באופן אישי בתשלומים הנתבעים על ידו.

הנתבעים חזרו על בקשתם לסילוק התביעה נגד הנתבע 2 על הסף, תוך שהוסיפו וטענו, כי בכתב התביעה מופיעה טענה כללית ו"סתמית" בעניין הרמת מסך ההתאגדות, ממנה לא ניתן להבין מהי עילת התביעה נגד הנתבע 2. לעומת זאת, טענו הנתבעים, במסגרת התגובה לבקשה לסילוק על הסף העלה התובע טענות עובדתיות חדשות שלא בא זכרן בכתב התביעה, והן לא נתמכו בתצהיר או במסמכים כנדרש. הוסיפו הנתבעים וטענו, כי בעוד בכתב התביעה ביקש התובע לבסס את טענתו כלפי הנתבע 2 על סעיפים 46 ו – 54א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, במסגרת תגובתו ביקש התובע לבסס טיעון זה על סעיף 6(א) לחוק החברות.

בתגובה לתגובת הנתבעים, הגיש התובע לבית הדין מסמכים שונים התומכים לטעמו בטענותיו בעניין התנהלותו של הנתבע 2, וההצדקה לחיובו באופן אישי בתשלומים על פי כתב התביעה.

הכרעה

נתתי דעתי לטיעוני הצדדים בבקשה ולכלל החומר שבתיק בית הדין ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד הנתבע 2, להידחות.

הלכה פסוקה היא, כי סעד של סילוק על הסף יינתן על ידי בית המשפט במשורה וביד קמוצה, ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (ראו: דב"ע מז/3-15 אפנר - מפעלי הדסה לחינוך, לא פורסם ; דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). מדיניותם של בתי המשפט בכלל ושל בתי הדין לעבודה בפרט, היא לברר תביעות לגופן וסילוק תביעה על הסף הוא בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה (ראו למשל: ע"א 50/89 רות ליטן נ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 18). בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שבית דין יענה לבקשה לסילוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (ראו: דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ נ' ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל 152).

כך דרך כלל, וכך אף בענייננו, לא מצאתי בטיעוני הנתבעים די על מנת להצדיק את סילוק התביעה נגד הנתבע 2 על הסף.

עיון בכתב התביעה שהוגש בהליך זה מעלה, כי נכללו בו טענות בעניין הרמת מסך ההתאגדות וחיובו האישי של הנתבע 2 בתשלומים על פי כתב התביעה. כך, בסעיף 1א לכתב התביעה טען התובע כי "הנתבע מספר 2 מר שושני עושה ככל יכולתו להתנער ולהתחמק מהתביעה הצודקת ומחובתו כלפי התובע, תוך כדי ניצול מסך ההתאגדות ועיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, מאחר והחברה אינה פעילה ביום יום כידוע לנו לא יוכל התובע לממש את מלוא זכויותיו במידה ותביעתו תתקבל רק מהנתבעת 1 ועליו יהיה לדרוש את זכויותיו מהנתבע מספר 2 מר שושני שהיה מנכ"ל ודירקטור בחברה ובסמכותו לחתום בשם החברה לקבל עובדים ולפטר, ולנהל את עסקי החברה (לפי סעיף 46 לחוק החברות התשנ"ט-1999 וסעיף 54א לחוק החברות)".

במסגרת תגובתו לבקשה לסילוק על הסף, הרחיב התובע התייחסותו לעניין הרמת מסך ההתאגדות וההצדקה לחיובו של הנתבע 2 בתשלומים על פי כתב התביעה, תוך שצירף אסמכתאות שונות לטענותיו.

הואיל ובמסגרת כתב התביעה העלה התובע טענות לעניין הרמת מסך ההתאגדות וחיובו של הנתבע 2 בתשלומים על פי כתב התביעה, ניתן לומר כי כתב התביעה מחזיק עילת תביעה לכאורה נגד הנתבע 2. מכל מקום, טענותיו של התובע, בעניין ההצדקה ליישום דוקטרינת הרמת המסך בנסיבות העניין וחיובו של הנתבע 2 בתשלומים על פי כתב התביעה, נדרשות לבירור עובדתי במסגרת ההליך העיקרי, ואין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף נגד הנתבע 2 בשלב מקדמי זה של הדיון.

אמנם, בהתאם לעקרונות דיני החברות, החברה הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה לכל דבר ועניין. עם זאת, המחוקק יצר מנגנון של הרמת מסך ההתאגדות במקרים המתאימים, המנויים בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. אף שהשימוש במנגנון זה לא נעשה כדבר שבשגרה, מכל מקום, מעת שהעלה התובע במסגרת כתב התביעה טענות בעניין הרמת מסך ההתאגדות ואחריותו האישית של הנתבע 2, יש ליתן לו את יומו בבית הדין ולאפשר לו להוכיחן.

סוף דבר – הבקשה לסילוק התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

הצדדים יגישו לבית הדין עד ליום 10.8.2013 תצהירי גילוי מסמכים. לתצהירים יצורפו כלל המסמכים עליהם בכוונת הצדדים לסמוך טיעוניהם בהליך זה.